מצווה לאהבה. אהבת הקב"ה פירושה, שהאדם צריך לאהוב אותו אהבה רבה כאברהם, שאהב את הקב"ה באהבה רבה, ומסר גופו ונפשו אליו. מכאן, מי שאוהב את הקב"ה, הוא מקיים עשרה מאמרות, ע"ס, למעלה ולמטה. וע"כ כל אלו עשרה ניסיונות, שהתנסה בהם אברהם ועמד בכולם, הם כנגד עשרה מאמרות, כי כל ניסיון הוא מאמר אחד, ספירה אחת, שהתנסה במאמר ההוא ועמד בו. וע"כ הם עשרה ניסיונות כנגד ע"ס. ובכולם עמד אברהם, משום שנקשר והתדבק בימינו של הקב"ה, שנקרא אהבה רבה, חסד דז"א. ונקרא אהבה רבה, משום שמי שעומד באהבה זו נקשר בעולם העליון, ז"א. אהבת עולם הוא עולם התחתון, מלכות, שאהבת הקב"ה נקשרת בה. והכול, אהבה רבה ואהבת עולם, אחד בלי פירוד ביניהם. האהבה עולה על כל עבודות שבעולם. באהבה מתכבד שמו של הקב"ה יותר מכל, ומתברך.