ב' כוללים יש בעבודות ה', א: הוא "תפילה ובקשה". ב: הוא "שבח והודאה". ומובן מאליו ששנים אלו מחויבים להיות על תכלית גובהם. והנה להשלמת ענין "התפילה", מחוייב האדם להרגיש קרבת ה' אליו כדבר מחוייב, כמו איבר המדולדל מהקומה כביכול, כי אז יכול להתמרמר ולשפוך לפניו כל ליבו. אבל כנגד זה, לענין "שבח והודאה" על שלמותם, מחויב האדם להרגיש קירבת ה' אליו, לדבר נוסף ולהעדפה, כמו דבר שאינו שייך לו כלל, כי אז ודאי יכול ליתן שבח והודיה לשמו הגדול בשלמות, אשר בחרו בין כל העומדים עליו לשרת את ה'. וזו עבודה גדולה לאדם המורכב, להשתלם בשני הפכים האלו, שיהיו נקבעים בליבו לנצחיות בבת אחת.