בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת הבורא ובהשפעת לו נחת רוח. ואין הפרש בשניהם. כי כל הנמצא מחוץ לגופו, מתועלת עצמו, להשפיע לחברו או לבורא שווה אצלו. לכן "ואהבת לרעך כמוך" היא המטרה האחרונה שבמעשים. כי אם מקדים צרכי חברו לצרכי עצמו, נמצא בהשפעה. כי כך מתבטא במלה "כמוך", שבלאהוב את הבורא יכול לרמות את עצמו. ובחברו זה ברור.