יש חירות לרצון לבחור בסביבה, שתשפיע לו מחשבות טובות. ואם לא יעשה זאת, וודאי שיפול בסביבה רעה ונעשה כפוי להשכלות רעות, מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה. לכן, המתאמץ ובוחר בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה, המביאתו למחשבות ומעשים טובים. וזה שכתוב "עשה לך רב וקנה לך חבר".