אם יש כמה אנשים בהכלל, שיכולים להגיע להמטרה, שהיא דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו יזכה להתקרבות ה' - אז הוא מוותר על עצמו ורוצה שה' יעזור להם. לכן הוא מתפלל שה' יעזור להם, ולו ייתן סיפוק מזה שיכול להשפיע לה' נחת רוח. וכך נותן אתערותא דלתתא. והאתערותא דלעילא יקבלו אחרים, אלו שהבורא יודע, שיהיה מזה יותר תועלת לה'.