ע"י שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לנצוצי אהבה, עד שאהבה אחת מסבבת ומקפת את שניהם. וכשמתחילים להרגיש את אהבת חברו, תיכף מתעוררת בו שמחה ותענוג, כי תמיד ידע שרק הוא דואג עצמו. לכן שמגלה שחברו דואג עבורו, מתעוררת בו שמחה, וכבר לא יכול לדאוג עבור עצמו, כיון שמרגיש תענוג בזה שדואג עבור חברו.

רב"ש - ב'. אגרת מ'