כתוב "אם יהיה נדחך, בקצה השמים, משם, יקבצך יהוה אלהיך, ומשם, יקחך". הרמז הוא, על השורש של בני ישראל בשמים, שגם הוא בגלות "בקצה השמים". ולרמוז, כי השורש הולך עמנו בגלות. וז"ש "משם יקבצך", שגם בתוך הגלות יש נקודה שתצמח ממנה הישועה, כמ"ש "מן המצר קראתי יה" ומובא בשם הבעש"ט, כי צריך להיות הקריאה מתוך המצר עצמו, לא לברוח מן המצר.