צריך האדם לעורר לבבו דוקא לתשובה ולהכניע עצמו מפני בוראו, לקבל עול מלכותו עליו באהבה רבה, ועי"ז מתעורר אהבת העליון עליו, כמו שנאמר "מרחוק ה' נראה לי" וזה הוא בראש השנה, שהעליון רחוק מישראל מצד המשפט, והאדם רחוק מצד הפירוד. אמנם האדם אינו יכול לעמוד על זה בעצמו בימי המשפט, רק בתוך כלל ישראל, וכשיכלול את עצמו בתוך הכלל, כי דבר זה זכות היא לישראל, מה שנראים לפניו ית' בכלל "ואהבת עולם אהבם ומושך חסד עליהם". אבל אדם פרטי שאינו כולל עצמו בתוך כלל ישראל, אינו מושפע ממרום מאהבת הכלל. וע"ז אמר הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" ממש, כי אהבת ישראל מושפע משפע אהבת המקום לישראל, ובפרט בימי הדין ומשפט. ואם לא יכלול את עצמו בתוך כלל ישראל, יכול להיות ח"ו בסכנה. ולזה אמרה השונמית "בתוך עמי אנכי יושבת" כמבואר בזוה"ק, דאותו יום ראש השנה היה.