הגם שבתחילת העבודה היה לו מרץ וחשיבות למעשה ולתפלה, כי היה לו אז חן לרוחניות, שהרגיש שהעבודה הרוחנית חשובה. אבל זה עוד לא חסרון לדבקות, כי לא השקיע כוחות. אבל כשעבר זמן שהשקיע כוחות, ולא רואה מילוי, וכך חוזר, מרגיש יסורים וייאוש, עד שנצטבר לחסרון, שעוד לא זכה לדביקות, לשיעור שלם, שנקרא "כלי". אז בא מילוי מהבורא.