מה שרואה עכשיו, לאחר כמה שנות עבודה, שהלך אחורה, זה נעשה בכוונה תחילה, כדי שירגיש כאב, בזה שאין לו דביקות בבורא. נמצא, שכל פעם מוכרח לראות, איך שמתקרב לעשיית הכלי, לחסרון אמיתי, שהמודד חסרון הוא בגודל היסורים שמרגיש, בזה שאין לו מילוי, הנקרא "דביקות", שכל רצונו יהיה רק לעשות נחת רוח להבורא.

רב"ש - א'. מאמר 24 "ההבדל בין צדקה למתנה" 1986