מי שרוצה ללכת בהשפעה, צריך להיות תמיד בשמחה, שבכל צורות שבאות עליו, צריך להיות בשמחה, כי אין לו שום כוונה לקבלה עצמית. לכן אומר, שאם הוא עובד בע"מ להשפיע, בטח צריך להיות בשמחה בזה שזכה להיות משפיע נחת רוח לבורא. ואם מרגיש שעדיין אין עבודתו להשפיע, גם צריך להיות בשמחה, משום שמצידו לא רוצה שום דבר לעצמו. ושמח שהרצון לקבל לא יכול להנות מעבודה זו. ומזה צריך לקבל שמחה.