האדם צריך לחשוב רק על מה שלא שייך לרצון לקבל שלו, לתועלת עצמו, אלא רק מחשבות לתועלת הזולת. וכשירגיל את עצמו בזה, זוכה לשכינה, שנמצאת מחוץ לרצון שלו. וזהו דוקא בזמן, כשהוא מסכים לעבוד מחוץ לעצמו.