חוק הוא, שלא יוכל הנברא לקבל רע מהבורא בגילוי, כי הוא פגם בכבוד הבורא, שהנברא ישיגו כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. לכן כשהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת הבורא, ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם. הרי שהרגשת טוב ורע בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ לא להיפרד מאמונת הבורא, אע"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת הבורא.

זוהר לעם. הקדמת ספר הזוהר. "ליל הכלה", 138