נודע כי כל העולם עם כל הנבראים צריכים לקבל החיות מהבורא ברוך הוא, בכל עת ובכל רגע, כמו שכתוב "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית". וכמו כן בכל רגע צריכים שלא יופסק מהם החיות תמיד ויושפע עליהם בתמידות, בהשתלשלות מלמעלה למטה, מעילה לעלול, שאם יצוייר ח"ו העדר חיותו מן העולם אפילו רגע אחד, היה העולם ומלואו בטל ממציאות, ולכך נאות ויפה לו לצדיק, שיהיה ממוצע בין הבורא ברוך הוא ובין העולם ומלואו, לקשר הכל בו יתברך, שעושה שביל ומסילה, מעבר השפע, והחיות וצינור, להריק לכל הנבראים, שהוא המייחד שמים וארץ, שמקשר כל העולם ומלואו להבורא ברוך הוא, שלא יהיו מופסקין ממנו יתברך.