חוק הוא, שלא יוכל הנברא לקבל רע מהבורא בגילוי, כי הוא פגם בבורא, שהנברא ישיגו כפועל רעות. לכן כשהאדם מרגיש רע, מיד נעלם ממנו הבורא כמשגיח. וזה העונש הגדול שבעולם. כך שהרגשת טוב ורע בהשגחה, מסבבת הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ להתחזק בהשגחת הבורא, יש לו שכר. ואם לא מתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מהבורא.

זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", "ליל הכלה", 138