בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף - זה נקרא עיבור, קומת מלכות, הקטנה ביותר בצמצום. ונקרא עיבור, כי צריך ללכת בעינים עצומות למעלה מהדעת, נגד הגוף להיבטל לעליון, שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה.
בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף - זה נקרא עיבור, קומת מלכות, הקטנה ביותר בצמצום. ונקרא עיבור, כי צריך ללכת בעינים עצומות למעלה מהדעת, נגד הגוף להיבטל לעליון, שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה.