מעלה גדולה כשיש יצר הרע לאדם, כי אז יכול לעבוד אותו ית' עם היצר הרע דווקא. דהיינו להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, להמשיך ממנו לתוך איזה עבודה מעבודתו ית', ואם אין יצר הרע לאדם - אין עבודתו נחשבת כלל. ובשביל זה מניח השי"ת את היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם, וביותר על מי שחפץ באמת להתקרב אליו ית', אע"פ שעל ידי התפשטותו והתגרותו, הוא מביא את האדם לעוונות ופגמים גדולים. אעפ"כ הכל כדאי אצלו ית' בשביל התנועה טובה, שבתוקף התגברותו של היצר הרע מתגבר עליו האדם באיזה תנועה ובורח

ממנו, שזה יקר אצלו ית' ביותר, מאילו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע. כי כל העולמות לא נבראו, כי אם בשביל האדם, שכל מעלתו וחשיבותו היא מחמת שיש לו יצר הרע כזה, והוא מתחזק כנגדו.

ליקוטי עצות, התחזקות, אות לז