א. יש להם הרבה ספרי חכמה שיטתיים וספרי מוסר, המוכיחים את התפארת והרוממות של ההצטיינות בהשפעה לזולתו, אשר כל העם מקטנו ועד גדלו עסוקים בהם ראשם ורובם.

ב. כל מקבל משרה חשובה גבוה, מחויב לגמור מקודם קורס מסוים בחכמה האמורה.

ג. הבתי משפט שלהם עסוקים בעיקר בנתינת תוארי כבוד, המציינים מדת הצטיינות כל איש בהשפעה לזולתו. ואין אדם, שלא יהיה מזויין בתואר כבוד על שרוולו, ועבירה גדולה היא לקרוא שם אדם בלי התואר כבוד שלו. גם עבירה גדולה יחשב לאיש המוחל על כבודו הראוי לו לפי תואר הכבוד.

ד. התחרות גדולה נמצאת להם בהשדה פעולה של השפעה לזולתו, עד שמרביתם מביאים את עצמם בסכנות נפשיות, כי דעת הקהל מחשיב ומכבד מאד, בהתפעלות יצאה מהכלל את התוארי כבוד ממדרגות הגבוהים בהשפעה לזולתו.

ה. אם מכירים באיזה אדם, שעשה לצרכיו איזה עבודה כדי להטיב מעט לעצמו, ביותר ממה שנקבע לו מסדרי החברה, נעשה בזה ביזוי גדול בעיני החברה, עד שבושים לדבר עמו, וגם פוגם כבוד כל המשפחה שלו במדה מרובה מאד. ואין תרופה למכתו' זולת לבקש עזרת בית המשפט' שיש להם אופנים מסוימים איך לעזור לאומללים כאלו' שאבדו עמדתם בהחברה, אשר על פי רוב משנים לו את מקומו, כי דעה קדומה, כי אין לשנות דעת הקהל.

ו. אין מלת עונש מצויה כלל בחוקי בית המשפט, כי לפי החוקים שלהם נמצא תמיד שהנאשמים ביותר הם מרויחים ביותר. למשל, אם הנאשם עבר שאינו ממלא את שעות העבודה, אז או שמפחיתין לו את הזמן עבודה או שמקילין לו, או שמשביחים את אורח הספקתו, ולעתים מקציבים לו זמן טיפול בבית החינוך, ללמדו מעלתה הרבה של "השפעה לזולתו". הכל לפי ראות עיני השופטים.