המשפט הנסמך על הכח יבוטל לגמרי מהמוסד הזה, אלא שכל הסתירות שתהיינה בין בני החברה, תהיינה נפתרות בין הנוגעים בדבר בעצמו. וכל מי שינצל צדקת חבירו או חולשתו לטובת עצמו, יגונה מדעת הצבור הכללי.

עכ"ז, יהיה בית דין קבוע וישמש רק לברר את הספיקות שיבואו בין אדם לחבירו. אבל לא יהיה נסמך על שום כח. והמסרב לדעת בית דין יגונה מדעת הצבור, ותו לא.

ואין לפקפק אם זה מספיק, כי כן לא האמינו שאפשר לחנך ילדים בהסברה גרידא, אלא רק במקל חובלים. עד שהיום רוב הציביליזציה קבלו על עצמם שלא להכות ילדים, והחינוך הזה מצליח יותר מבשיטה הקודמת.

כן אם ימצא איזה יוצא דופן בהחברה, אין להביאו לפני משפט הנסמך על כח. אלא ע"י הסברים וויכוחים ודעת הצבור, עד שיחזירו אותו למוטב.

ואם כל התחבולות לא יועילו לו, אז יפרשו ממנו בני החברה כמו ממנודה ואז לא יוכל לקלקל אחרים מהחברה. "בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")