נודע כי כל העולם עם כל הנבראים צריכים לקבל החיות מהבורא, בכל עת ובכל רגע, שאם יצוייר ח"ו העדר חיותו מן העולם אפילו רגע אחד, היה העולם ומלואו בטל ממציאות. ולכך נאות ויפה לו לצדיק, שיהיה ממוצע בין הבורא ובין העולם ומלואו, לקשר הכל בו ית', שעושה שביל ומסילה, מעבר השפע, והחיות וצינור להריק לכל הנבראים, שהוא המייחד שמים וארץ, שמקשר כל העולם ומלואו להבורא, שלא יהיו מופסקין ממנו ית'.