בשעה שהשי"ת הולך ומיטיב עם בריותיו, נבחן זה, שפניו יתברך מגולות לבריותיו, כי אז הכול יודעים ומכירים אותו. אומנם בשעה שמתנהג עם בריותיו להיפך מהאמור, דהיינו בעת שמקבלים ייסורים ומכאובים בעולמו יתברך, הרי זה נבחן לאחוריים של השי"ת, כי הפנים שלו, דהיינו מידת טובו, נסתרה מהם". לכן במצב הזה, שאם הוא יכול לקבל את האחוריים, שזו נקראת בחינת "גלות", ולא בורח, אלא "ויצעקו לה'", שה' יוציאו מהגלות, נמצא, שהוא מקבל את האחוריים, ואומר שזה בא מן ה', לכן הוא מבקש מה', שכמו שנתן לו להרגיש טעם של גלות, כן ייתן לו העזרה ושיוציאו אותו מן הגלות.