לפי דרך בעל הסולם זצ"ל יוצא, שעיקר לצאת מתועלת עצמו, היינו שאדם יכול לעשות מעשים של מסירות נפש גם כן על בסיס של תועלת עצמו.

לכן כשראה שהוא מוותר על תועלת עצמו על ידי מעשה של צדקה לכן יודע שכל המסירות נפש שלו היא על יסוד של על מנת להשפיע, לכן אמר "מחלקך יהיה חלקי" וכו'. אין הכוונה על מעשה הצדקה בלבד, אלא גם על המעשים שיושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים, כיון שהכל היה על בסיס של על מנת להשפיע.

וזה פירוש "מלמד שלא שינה אהרן", כיון שעשית המנורה היא מדרגה גדולה, שהתענוג הוא גדול ביותר, וכל מה שהתענוג גדול ביותר, יותר קשה לעשות על בעל להשפיע. וזה פירוש, שלא שינה, אלא הכל היה על בסיס "כאשר צוה ה' את משה".