"את האלקים התהלך נח", היינו שבזמן שהשם יתברך מתגלה להאדם, שמתחיל להרגיש את מציאות ה', אז אין לו בחירה, אלא שהוא מתבטל כנר בפני אבוקה. אז אין הוא מתפעל ממה ששומע מדורותיו, משום שכולם מתבטלים מפני אור ה'.
נמצא לפי הנ"ל ש"תמים" בא אחר התגברותו מבחינת המעשה, אז התמימות שלו באה להשלים את כל המומים שהיו לו מקודם. והוא על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל, תמים הוא אותיות ת-מים, שהוא שורה רק על מי שיודע לרמות את עצמו, ורואה את האמת כפי ראות עיניו, ומכל מקום הוא מקבל הכל בתמימות, שזה נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת.