צריכים לשמוח, בכמה שיש לו אחיזה בקדושה, שאפילו רגע אחד ביום, אצלו נבחן דבר זה לרכוש גדול. כי אפילו דבר קטן בכמות ובאיכות, אין אדם מסוגל להעריך כשמדברים מדברים חשובים, שהם קדושה, שהיא תורה ומצוות.
והוא צריך לתת תודה לה' שזיכה אותו, בזה שנתן לו מחשבה ורצון על דבר מיעוט שבקדושה. היות שהוא רואה, שאין לו יותר מעלות וחשיבות משאר אנשים, וה' זיכה אותו בזה. לכן מצב כזה גם כן מחייבו לתת תודה לה', כלומר שאז הזמן לתת זמירות שירות ותשבחות לה'.