כתוב "סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה". שֶׁעִיקַּר הָאַהֲבָה שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ כָּל אֶחָד לִסְבֹּל כְּלָל שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ. כִּי כְּשֶׁרוֹאִין זֶה אֶת זֶה, אֲזַי מְקַבְּלִין זה מזה וּמִתְנוֹצֵץ הַמֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד עַל-יְדֵי חֲבֵרוֹ. כִּי בְּכָל אֶחָד יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת מֹשֶׁה לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וְעַל-כֵּן, עַל-יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת מִתְנוֹצֵץ הַמֹּחַ, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחִיּוּת עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה [...] וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא". כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי אַהֲבַת הַחֲבֵרִים [...] כִּי כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה וְיֵשׁ פֵּרוּד אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל חִיּוּת וְהוּא בְּחִינַת מִיתָה [...] כִּי הַפֵּרוּד שֶׁבֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ זֶה בְּחִינַת מִיתָה.