הסבה שבמכת החשך והממש שנתן הוא, שאין להבין שהחשיך השמש בגלגלו, אך עמד באורו ותקפו כל ימי החשך כשאר הימים, ועולם כמנהגו נוהג, אבל הענין הזה היה שהושחר האויר בכל ארץ מצרים, כי נסתתמו שביליו ויסגור ה' בעדם מהכנס האור בהם, כי בידוע שאור השמים נכנס ובוקע באויר, וכשם שהקול נכנס ובוקע בו כן אור השמש, והכנס אור השמש באויר הוא סבת ראותנו אור השמש, והקב"ה בטל סבה זו במצרים כל ימי החשך ומנע מהכנס אור השמש באויר, ואז חזר האויר שחור ולא יכלו לראות אור השמש והכוכבים, ואחר שחזר האויר שחור הכבידו הקב"ה כל כך עד שהיה בו ממש והיו מרגישים אותו במשוש, והיושב לא יוכל לקום ולא לפרוש את ידיו. והיה אור לישראל מפני שלא נסגרו להם שבילי האור.

רבינו בחיי, "שמות", כ"א