העשר מכות היו על ידי עשר ספירות ומכל ספירה יצאה מכה אחת על פרעה, והיה מנגע לפרעה ורפוא לישראל. ועל ידי זה נתבטלו כל היו"ד מדות שבסטרא אחרא. ושבעה מכות ראשונות יצאו מהז' מדות מתתא לעילא, ועדיין היה צריך להביא עליו עוד ג' מכות מהג' ראשונות כדי שתתבטל הסטרא אחרא מכל וכל, שכל זמן שלא נתבטל הסטרא אחרא לגמרי, לא היה באפשרי שיצאו ישראל ממצרים. לכן אמר הקב"ה למשה בא אל פרעה וגו' אותותי אל"ה, היינו שיביא עליו עוד ג' מכות מג' ראשונות. והיה מרמז אותם במילת אל"ה שהאל"ף רומזת לכתר שהוא אמון מופלא ומכוסה, והלמ"ד רומזת לחכמה שהוא מגדל הפורח באויר, והה"א רומזת לבינה שהיא ה' עילאה. ומשה הבין שהמכה השמינית תבוא על פרעה מבינה כנזכר לעיל, שיש בו שמונה הויות שעולה ר"ח כמנין ארבה כנזכר לעיל. ובזה הלשון הוא נגוף למצרים ורפוא לישראל שרמז להם ברכה ארבה את זרעך ולמצרים נעשה מזה מכת הארבה.