"לא יכלו החרטומים" - בג' מכות הראשונות שנעשו על ידי אהרן נסו גם החרטומים להראות כחם, אבל במכות ערוב ודבר שנעשו על ידי ה' החרישו, עד מכת שחין שנעשה על ידי משה ואהרן רצו גם הם לעשות דבר, רק שלא יכלו לעמוד מפני משה משני טעמים, א', כי היה השחין בחרטומים עצמם, ב', שלא יכלו לנסות שגם הם יעשו שחין על איש אחד, כי היה השחין בכל מצרים. וזה שאמר "כי היה השחין בחרטומים" שנשאר בהויתו לעולם, ששתי המכות כנים ושחין שבאו דרך עונש לא סרו מהם לעולם.