מדרך הרפואה מי שמקבל איזו רפואה והוא אינו חולה, אזי אדרבא סם הרפואה מזיק לו. לכן הוא צריך מקודם ללמוד תורה, שעל ידי התורה הוא יראה שהוא חולה. ואז יקבל את התורה, ואז יתרפא מהמחלות שלו.
נמצא שהתורה מובנת לנו בשני אופנים: א) שהוא חולה, לכן נקראת התורה תושיה, שמתשת כוחו של אדם. וכל הכח והחיות שלו הם רק מבחינת בהמה. ובכדי לתקן את זה יש תורה באופן ה-ב) שהיא מרפאה אותו מכל המחלות.
ובזה יש לפרש שהקדוש ברוך הוא שולח רפואה קודם למכה, היינו תורה שנקרא "רפואה" היא קודם למכה, שהתורה מביאה לו את הכרת הרע.
ואחר כך, שיש לו המכה, היינו מדת הרע שבו, אז "ממכה עצמה יתקן רטיה", היינו מהתורה שגורמת לו לראות שהוא מוכה במידות, אז התורה מרפאה אותו אחר כך. נמצא לפי זה, אם אין לו הכרת הרע, איך יכול לזכות לטוב.