עיקר הדבר שמביא לאהוב אחד את חברו, הוא על ידי שכל אחד ואחד שפל ומבוזה בעיני עצמו, שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של חברו, וגדול מאד חברו בעיניו, על ידי כן אוהב את חברו והוא באחדות עמו. להבדיל, אם הוא גדול בעיני עצמו והוא בגאווה, אזי ממילא רואה חסרונות של חברו, ועל ידי כן הוא שונא אותו, לפי שחברו שפל מאד בעיניו.

מאור ושמש. פרשת תצוה