ביניקה יש להבחין:

א. שהשפע בא תמיד ביחד עם המשפיע. ובאם אינו עומד המשפיע בשעת קבלת השפע, לא נבחן זה ליניקה. כי אי אפשר שהילד יוכל לינוק בלי האם. מה שאין כן שאר מזונות יכולים לקבל, אפילו אין בעל הבית של המזונות עומד על יד המזונות.

ב. שהגם שהמזונות מצויים בחלב האם, אבל ההוצאה לפועל באה ביחד עם קבלתו שפע. זאת אומרת שאם החלב יוצא מצד האם בלי שהתינוק מקבל את החלב, זה כבר לא נקרא יניקה, אלא דווקא שהחלב מתגלה לחוץ ביחד עם יניקת הולד.

ג. שהשפע לא נמשך בקילוח אלא טיפין טיפין, היינו עם הפסקות, שבכל פעם שרוצה לינוק, הוא מוכרח להמשיך מחדש, היות שהחלב לא יוצא מצד האם בקילוח אלא טיפין טיפין. היינו שנמשך החלב בעת שיש רצון מצד הולד, אבל תיכף נפסק החלב, והולד מוכרח בכל פעם להתחיל מחדש.

הרב"ש. 233. "ענין יניקה"