בעניין הכנעה יש ב' בחינות:

א. מי שמכניע את עצמו לפני מי שגדול ממנו. והגם שלא יודע מעלתו, אלא שהוא מאמין, שהוא גדול, ומשום כך, יש לו הכנעה לפניו.

ב. שהוא יודע את גדלותו ומעלתו בבירור גמור.

ובעניין אמונה בהגדלות של העליון, יש גם כן ב' בחינות:

א. שהוא מאמין, שהוא גדול, מטעם שאין לו עצה אחרת. היינו, שאין לו שום דרך ומבוא, איך לידע את גדלותו.

ב. שיש לו עצה, איך לידע בדעת ברורה וצלולה את גדלותו. ומכל מקום הוא בוחר בדרך האמונה, מטעם "כבוד אלוקים הסתר דבר". זאת אומרת, הגם שיש לו ניצוצין בגופו, שהם רוצים דווקא לדעת גדלותו, ולא ללכת כבהמה, ומכל מקום הוא בוחר בדרך האמונה.