היות שיש כלל בהטבע, שהקטן מתבטל נגד הגדול, כנר בפני אבוקה. לכן, זה שאין האדם מסוגל לעבוד לתועלת ה', הוא מפני שאין המלך חשוב בעיניו, שזה נקרא "שכינתא בעפרא".
נמצא, שהוא מבקש מה', שיקום השכינה מעפר. כלומר, שהשכינה נקראת "מלכות שמים", שאין לה ערך וחשיבות אלא כמו עפר. וזה הוא כמו שאומרים "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת", ש"סוכת דוד" פירושו מלכות שמים, שהיא שוכנת בעפר. ומבקשים מה', שיקום את המלכות, היינו שאנחנו נוכל לראות את חשיבותה, ולא כמו שנראה לעינינו, שהיא בעפרא, ולכן אין ביכולתנו לבטל הרע שבנו.
מה שאין כן אם היה מגולה הכבוד שמים, היה הגוף מתבטל, כנר בפני אבוקה.