תכלית עבודת האדם הוא להגיע לידי כונה על מנת להשפיע, כי במעשה החיצוניות אין מה לתקן. כי הכלי שנברא מצד הבורא, לא יקבל שום שינוי, אלא כל השינוי צריך להיות רק על הכוונה, היינו היות שמטרת הבריאה הוא להטיב לנבראיו, לכן ברא למטרה זה כלי, הנקרא רצון והשתוקקות לקבל תענוג.
אלא מטעם שלא תהיה נהמא דכסופא, אלא בהשתוות הצורה, נעשה תיקון, המכונה צמצום, שלא לקבל רק בעל מנת להשפיע. היינו באותה כלי שהיה מקודם, היינו הרצון לקבל, אלא על כוונה אחרת, זאת אומרת שלא לקבל מטעם שהוא רוצה למלאות חסרונו, אלא מטעם מצות ה', שהוא רוצה להטיב לנבראיו.