איוב היה ירא ביראה, וביראה ההיא היה עיקר כוחו. משום שדָבר שלמעלה, בין של הקדושה ובין של הס"א, אינו יכול האדם להמשיך רוח שלמעלה למטה ולהתקרב אליו, אלא ביראה. שיכוון ליבו ורצונו ביראה ובשבירת הלב, ואז ימשיך למטה רוח שלמעלה, והרצון שצריך.
ואם לא ישים ליבו ורצונו ביראה לאותו הצד, רצונו אינו יכול להתדבק בו.