בתחילה צריכים להשתדל ביראה, המלכות, שהיא פתח לכל. ואח"כ בתושב"כ [בתורה שבכתב], ז"א, שהוא למעלה. משום שכל אדם שאינו ירא חטא, אין לו רשות להיכנס לפתח האמונה הזה, שהוא המלכות. וכיוון שדוחים אותו מהפתח הזה, דוחים אותו מכל, כי אין לו פתח במה שייכנס לכל. כמ"ש, זה השער לה'.
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת. כי החכמה יושבת על כַּנָה, כמ"ש, וכנה אשר נטעה ימינֶךָ, שהוא היראה, הנקראת כבוד אל.