מ' [40] שנה, שהלכו ישראל במדבר, לא הלכו אלא לאורו, היינו שהיה רק אתערותא דלעילא, שנקרא "לחם מן השמים", שהשפע הגיע להם בלי הכנה של מעשה של התחתונים.

ו"לחם מן הארץ" נקרא, שהשפע בא על ידי מעשי התחתונים. וזה נקרא לחם הקלוקל, היינו בלי יגיעה. ו"נפשנו קָצָה בלחם הזה", מטעם שבדבר הבא בלי יגיעה, אין מרגישים כל כך טעם, כמו בדבר הבא על ידי יגיעה.