שתים מכות היו במים, האחת שהתאדמו ומתה הדגה, והשנית שעלו הצפרדעים מהם, ובארץ שתים, אחת מהכנים, והשנית מהערוב, והן חיות מעורבות, וכתוב ותוצא הארץ נפש חיה, ושתים באויר כי הדבר איננו רק חם או קר משונה מן המנהג, וברגע אחד מתים אין להם מספר, בעבור כי רוח כל החיים שהיא בלב תלויה באויר, והשנית מכת שחין, כי הכתוב יקרא הרקיע אשר על ראשם שמים, והמכה השביעית מעורבת מגלגל הסערה ומגלגל האש, וכן כתוב ואש מתלקחת בתוך הברד, והשמינית מכת הארבה שבאה מרחוק על ידי הרוח, והתשיעית היתה מכה נפלאה שנעדר אור שני המאורות והכוכבים מארץ מצרים, ועשירית רדת המשחית מגלגלי הכבוד להרוג הבכורים.

"אבן עזרא". שמות ט', א'