אנו צריכים להאמין, מלא כל הארץ כבודו, כמו שכתוב "את השמים ואת הארץ אני מלא". וכמו שכתוב בזהר הקדוש ובכתבי האריז"ל, שכל התענוג שאנו מרגישים בתענוגים הגשמיים הוא רק בחינת נהירו דקיק מאור ה'. ומובן מאליו במקום שהאור ה' מגולה אין קץ להתענוג. נמצא לפי זה, כשאנו מאמינים שמלא כל הארץ כבודו, אז התענוג ממלא את כל העולם.
ובדבר שכל העולם מלא, זאת אומרת שלא צריכים לחפש אחר תענוג, כי אין שום מציאות של מקום בעולם שלא יהיה ממולא עם תענוג, מובן מאליו שלא שייך ליתן יגיעה על התענוג, ולא שייך לומר בזמן שמקבלים את התענוג שקיבל שכר, כנ"ל. כי על דבר שאין יגיעה, לא שייך לומר על קבלת הדבר שם של שכר.