ידוע שאין האדם עולה בדרגה אלא אם כן יש לו צורך. אז הוא יכול לקבל מילוי מה', משום שאין אור בלי כלי, היינו שאין שום דבר בלי שום רצון. כי הרצון להדבר נקרא כלי שבהמילוי.
לכן כשהאדם חושב שאין לו חסרון ממשי, היינו שלא רואה שהוא יותר גרוע משאר אנשים, אז נאמר עליו "בתוך עמי אנוכי יושבת".
מה שאין כן כשהוא מרגיש שרע לו יותר מכל האנשים, שהוא עני בדעת, שאין לו שום השגה בתורה ומצוות, הגם שיש הרבה אנשים שאין להם שום השגה, אבל היות שאין להם צורך להשגה בתורה ומצוות, אז הם לא מרגישים מזה שום יסורים.
וברוחניות אומרים "לפום צערא אגרא", משום שהצער והיסורים מזה שחסר לו, ובשיעור הצורך כך שיעור השכר, היינו שממלאים לו את חסרונו. לכן כשהקדוש ברוך הוא שולח לו את המתנה שמרגיש שהוא עני, על ידי זה הוא מסוגל לקבל מילוי.