כשהאדם מצטער, על מה שאינו יכול לטהר עצמו מכלי קבלה, אם כן מה יהיה השכר, שכן יהיה לו הכח לטהר עצמו מכלי קבלה. נמצא "לפום צערא אגרא", היינו על איזה חומר שהוא מצטער, על החומר הזה הוא מקבל מילוי.
העולה מכל האמור: השאלה היתה איך מותר לקבל שכר. תשובה, כל האיסור מקבלת השכר הוא שיהיה מקבל, אבל כאן אדרבא, הוא רוצה שכר שיוכל להשפיע, וזה בודאי מותר. נמצא אין אור בלי כלי, אם כן בלי צער אי אפשר להמשיך רחמים.
"לפום צערא אגרא", היינו על מה שהוא מצטער הוא מקבל שכר. ולא שהוא מצטער על כסף ונותנים לו כבוד. ושכר שיוכל להשפיע זה מותר, משום שזוהי מטרת העבודה.