אם היה מגולה הכבוד שמים, היה הגוף מתבטל, כנר בפני אבוקה. וזה הוא שאנו אומרים בתפלת מוסף "ומפני חטאֵינו גָּלִינוּ מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו", שפירושו, שבגלל החטאים, הנקראים "כלים דקבלה", "נתרחקנו מעל אדמתנו". "אדמה" פירושו מלשון "אדמה לעליון", היינו דומה לעליון, שגם התחתון רוצה להיות בבחינת רצון להשפיע, כמו העליון. ונתרחק מזה, כי הוא רוצה רק להיות מקבל לעצמו. ולכן אנו מבקשים מה' ואומרים "אבינו מלכנו, גלה כבוד מלכותך עלינו מְהֵרָה". זאת אומרת, שע"י זה שהקב"ה יגלה לנו את כבודו, היינו שיקום שכינתא מעפרא, ושהמלכות תהיה בכבוד, אז תהיה לנו את האפשרות לבטל את הרצון לקבל שלנו, מצד הכלל ש"הקטן מתבטל לפני הגדול".