בזמן שהאדם עושה ביקורת על מעשיו, אם הם על דרך האמת, בעל מנת להשפיע. ואז הוא רואה את כל חסרונותיו. וזה נקרא יסורים, כלומר שכואב לו על מה שהוא כל כך חלש בענין דלהשפיע. כי אז הוא רואה את האמת, שאין הוא מסוגל לעשות שום דבר עם הכוונה דלהשפיע, ואין לו שום עצה לצאת ממצבו, אלא רואה שרק ה' יכול לעזור לו. לכן יש לו אז מקום לתפילה, היינו להתפלל לה' מעומק הלב.