מטרם שהאדם בא לידי מצב של השפעה, היינו שכוונתו לשם שמים, אזי מוכרחת להיות ההסתרה. ורק לאחר שהאדם מטהר מעשיו, אז הקדוש ברוך הוא מתנהג עמו בבחינת השגחה גלויה. לכן אנו מתפללים לה', שיטהר את מעשינו, על דרך "לב טהור ברא לי אלקים". ולמה האדם מתפלל, שה' יטהר מעשיו, זה אינו מטעם, שהוא רוצה לזכות להשגחה גלויה, אלא מטעם לסתום את פיות המכעיסים.