כל ישראל ערבים זה בזה, כי כלליות קיום התורה והמצוות הוא בחינת ערבות, כי עיקר התורה הוא הרצון, ואי אפשר לזכות לרצון כי אם ע"י אהבה ואחדות, כדי להיכלל ברצון האחדות ית'. ועל כן ישראל עם קדוש, שהם בבחינת אחדות, כי ישראל הם ממקור האחדות, וכל ישראל חשובים כאיש אחד. ע"כ זכו לקבל את התורה בשבועות, שהוא בחינת רצון, כי בשבועות נתגלה להם כזקן, שהוא התגלות הרצון, בחינת רצון הרצונות, שהוא בחינת דיקנא קדישא, בחינת מצח הרצון. כי ע"י האחדות המופלא שהיה ביניהם אז, כמ"ש "ויחן שם ישראל נגד ההר", ואמרו חז"ל "ויחן" כולם כאחד באחדות גדול וכו', וע"כ זכו להיכלל בשבועות, ברצון הרצונות, שע"י זה קבלו כל התורה, שהיא בחינת רצון, וע"כ כל ישראל ערבים זה בזה לעניין קיום התורה והמצוות.

ליקוטי הלכות. הלכות עָרֵב - הלכה ג', ל'