בזה שנותן למעשר, היינו עשייה בלי דעת, ואומר שמעשר זו הוא קודש, בזכות זה יש לו עשירות במקום אחר, היינו בחינת דעת, הנקרא עשירות, מקבל מדברים.
לכן תשע בחינות הוא יהיה לו, היינו שבאלו הט' בחינות הוא מקבל בחינת דעת ועשירי יהיה קודש לה', היינו שהוא כולו לה', שאין לו בה שום השגה. לכן נקרא לה'. והבחינה שהבעל בית מקבל, הנקרא "יהיה לו", הוא מה שניתן לבעלים להשיג.
וזה ענין "בחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די". ש"זאת" נקרא בחינת עשירות הנ"ל. ואם תקבלו את זה למעלה מהדעת, אם לא ישפע לכם כל העשירות שבעולם.