"ויקחו לי תרומה". לי, פירש רש"י, לי לשמי. "מאת כל איש אשר ידבנו לבו", ופירש רש"י, לשון נדבה והוא לשון רצון טוב. "תקחו את תרומתי", תקחו, משמע בעל כורחם. והוא בסתירה ל"ידבנו", שמשמע רצון טוב ולא על דרך הכפיה. בזהר הקדוש, תרומה תרומ-ה, שצריך להעלות את ה' שהוא המלכות. וכמו כן בזהר הקדוש, תשובה, תשוב-ה לגבי ו', היינו שהאדם צריך להעלות את ה', שהיא בחינת שכינתא בעפרא. שצריכים לאוקמא שכינתא מעפרא, היינו הבחינה שנקראת לשם שמים היא בגלותא.