בפסוק "מאת כל איש, אשר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ את תרומתי". זה סוד "חומר תרומה מקודש". זאת אומרת, ע"י מה האדם מגיע לבחינת תרומה, הוא ע"י הקודש. פירוש, שאם האדם מקדש את עצמו בַּמּוּתָּר לָךְ, על ידי זה הוא בא לבחינת תרומה, שהוא בחינת שכינה הקדושה, הנקראת "תרומתי". וזה פירוש "מאת כל איש, אשר ידבנו לבו". כל-לבו היינו, שאם נדב כל לבו, אזי הוא זוכה לתרומתי, היינו להתדבק בהשכינה הקדושה.