בשעה שהשמש יוצא, ביום, אומרים ישראל שירה למטה, והשמש למעלה. בשעה שהשמש נוסע בגלגליו, פותח קול נעים ואומר שירה, כמ"ש, הודו לה' קִראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו, שירוּ לו זמרו לו. וישראל משבחים אל הקב"ה ביום. אם לא היו בני העולם אטומי לב וסתומי עיניים, לא היו יכולים לעמוד מקול הנעימות של גלגל השמש, כשנוסע ומשבח לפני הקב"ה.