הניגון הוא רק מין גילוי הנפש והרגשותיה, ומתגלה בדיבור שמדבר האיש אל חברו את מחשבותיו והרגשותיו של צער ושל שמחה ועוד יותר בקולו. וכמו שאיתא [שמובא] בספרים הקדושים רְאָיָה על זה שכאשר תתגבר צערו של האדם ח"ו, אי אפשר לו כבר לדבר רק צועק ובוכה בקולו לבד. לכן הניגון שהוא קולות שמחים או מרירים מעורר את הרגשות האדם, שבהם ניצוצי ואברי הנפש מתגלים.